המלחמה נגמרת בחדשות. אצל הפצוע היא רק מתחילה
היום שבו משתחררים מבית החולים הוא לא סוף הסיפור אלא תחילתו. מכאן מתחיל מסלול של ועדות, טפסים, כאב וחזרה לחיים — ואת זה כמעט אף אחד לא עושה לבד בהצלחה.
מי פונה אלינו
שישה דברים, אדם אחד
לכל פצוע יש מלווה אחד שמכיר את התיק. לא מוקד, לא תור, ולא סיפור מחדש בכל שיחה.
ניווט במערכת
אגף השיקום, ביטוח לאומי, קופות החולים וּועדות רפואיות — מי אחראי על מה, מה הסדר ומה הדדליינים.
מיצוי זכויות
הכנה לוועדות, איסוף מסמכים, ערעורים, והשגת מה שמגיע בלי להיאבק על כל טופס לבד.
סדנאות חוסן
קבוצות לפצועים ולבני משפחה, בהנחיית אנשי מקצוע. לא טיפול במקום טיפול — מעטפת לצידו.
שיקום תעסוקתי
מיפוי יכולות, הכשרה, והשמה אצל מעסיקים שהוכשרו לקלוט. וגם ליווי בחודשים הראשונים בעבודה.
מעטפת למשפחה
בני זוג, הורים וילדים. מי שמטפל בפצוע נשחק בשקט, ובלי מענה משלו הוא נשבר אחריו.
קהילה
חיבור לפצועים אחרים שכבר עברו את השלב הזה. לפעמים זה מה שמחזיק יותר מכל נוהל.
איך זה נראה בפועל
יצירת קשר
הפצוע, בן משפחה או גורם מקצועי משאיר פרטים. מלווה מהעמותה חוזר וקובע שיחה.
מיפוי
מה המצב הרפואי, מול אילו גופים עומדים, מה כבר הוגש, ומה הכי בוער עכשיו.
תוכנית
סדר עדיפויות כתוב: מה עושים החודש, מה ברבעון, מי אחראי על כל משימה.
ליווי מתמשך
אותו מלווה נשאר לאורך הדרך — דרך הוועדות, הסדנאות והחזרה לעבודה.
מה שאין לנו — אנחנו בונים
הליווי הפרטני פותר את הבעיה של אדם אחד. כדי לתת מענה ל‑27,000 פצועים צריך תשתית: מקום שבו שיקום פיזי, נפשי, תעסוקתי ומשפחתי קורים באותו מקום ובאותו זמן.
זה מה שאופק אקו‑סיסטם — כפרי שיקום מבוססי מסוגלות.

מעסיקים: כאן נגמר השיקום ומתחילים החיים
החזרה לעבודה היא לא בונוס בסוף התהליך — היא מה שמחזיק אותו. אנחנו מלווים מעסיקים בקליטה, בהתאמות ובחודשים הראשונים.
אם נפצעת, או שמישהו קרוב נפצע
משאירים שם ודרך ליצירת קשר. אין מוקד ואין תור — אדם אחד חוזר אליכם ומלווה מכאן.
